עצות להורים לילדים הסובלים מהמנגיומה בילודים

אם פני השטח של ההמנגיומה בילודים מלווה בעור יבש, ניתן בהחלט למרוח קרם לחות. מריחה קבועה של קרם לחות על אזור זה תמנע את סדיקת העור והופעת גלד על פני ההמנגיומה.

כמו כן, יש לציין כי אצל ילדים עם עור אטופי עלולים להופיע נגעים דלקתיים של אקזמה על גבי ההמנגיומה.
במקרה זה יש להתייעץ עם רופא ילדים או רופא עור לקביעת טיפול מתאים להקלה על הגירוד התואם את גיל הילד.

במידה וההמנגיומה של הילד ממוקמת בישבן, יש להקדיש תשומת לב מיוחדת להיגיינה של האזור על מנת למנוע כל גירוי ולשלול סיכונים לזיהומים משניים.

היגיינת הישבן, פרוטוקול דו-שלבי

1. ניקוי יסודי של הישבן: יש לנקות את העור בכל פליטת צואה או שתן עם מי סבון. יש לשטוף ולייבש בעדינות.
2. בחירת חיתול: יש לבחור חיתול בעל כושר ספיגה המותאם לגודל התינוק על מנת למנוע דליפות.

כללים בסיסיים

1. בטיחות: חובה להשגיח על הילד במהלך ההחלפה ואין להשאירו לבד, אף לא לרגע. יש להניח את היד על התינוק כדי למנוע אפשרות נפילה.
2. היגיינה: חשוב לשטוף את הידיים ביסודיות לפני ואחרי החלפת החיתול לתינוק. עצה זו תקפה על אחת כמה וכמה בתקופות של יציאות מרובות או שילשול.

יש להקפיד על הכלל: פעולת הניקיון תיעשה מלפנים לאחור וזאת כדי למנוע זיהום שמקורו בחיידקי צואה.

גלד עלול להיווצר באופן ספונטני על פני ההמנגיומה. הגלד הוא שכבת מגן מעל כיב הנמצא תחתיו.
חשוב להשאיר את הגלד במקומו מכיוון שהוא מגן על הכיב ומונע את הגברת הכאב.
לכן יש להימנע ככל האפשר מהרטבת הגלד (במיוחד במהלך הרחצה). אין למרוח חומרים שומניים כלשהם (כגון קרם) אשר יכולים לרכך את הגלד ולזרז את התנתקותו. במידה ונוצר גלד מעל ההמנגיומה, יש לפנות אל רופא.

דימום עשוי להתרחש כאשר שכבת העור המכסה את ההמנגיומה נסדקת או במקרה של ביצוע תנועה הגורמת לפגיעה בפני ההמנגיומה.

במקרה זה, יש לפנות לרופא.

ברוב המקרים, לא מדובר בדימומים חמורים וניתן לעצור את הדימום באמצעות הפעלת לחץ חזק על האזור למשך 5-15 דקות.
עם זאת, במידה ולא ניתן להשיג שליטה על הדימום באמצעות הפעלת לחץ, יש לפנות אל רופא באופן מיידי לצורך בדיקת הילד.

המנגיומה בילודים יכולה להתפרץ. ההתפרצות מתבטאת בשינוי מראה ההמנגיומה והופעת כיבים. היא מלווה בכאב רב. בעת נגיעה בהמנגיומה, הילד מגיב בבכי ואי נוחות.

במקרה זה, יש להתייעץ עם רופא ילדים או רופא עור בהקדם האפשרי. הרופא יקבע טיפול שיסייע להקלה מהירה של הכאב ויטפל בהמנגיומה המכויבת. לאחר הטיפול, יש לעקוב אחר הנחיות ההיגיינה שלהלן.

במידה וההמנגיומה של ילדך ממוקמת בישבן ומכויבת. יש לפעול בהתאם לעצות המפורטות וחובה להישמע להמלצות של רופא הילדים, רופא המשפחה או רופא העור:

אחת ליום

1. יש לחטא את הכיב בתרסיס חיטוי.
2. יש למרוח משחת הגנה על העור, כדוגמת וזלין, מעל הכיב (חשוב למרוח כמות נדיבה על מנת להגן כראוי על ההמנגיומה).
3. יש לכסות את האזור במשחה על בסיס מים. משחה על בסיס מים פועלת כשכבת מגן ומונעת את הידבקות החיתול להמנגיומה.

בכל החלפה

1. יש לשטוף את המשחה העודפת הנגועה בצואה ושתן במים מבלי להסיר את שכבת הווזלין הבאה במגע עם ההמנגיומה.
2. לאחר מכן, יש למרוח שוב משחה על בסיס מים מעל שכבת הווזלין.
3. יש לחזור על הפעולה בכל החלפה.

פעולה זו מגבילה את החיכוך בין החיתול לבין ההמנגיומה ומונעת כאבים.

את הרצף המלא של הצעדים (מריחה מחדש של הווזלין והמשחה על בסיס מים) יש לעשות אחת ליום, לאחר הרחצה. להקלת הכאב ניתן לתת משכך כאבים לפי המלצות הרופא.

על מנת להבטיח את החלמת של הילד, יש להקפיד על פרוטוקול הטיפול שנקבע על ידי רופא ילדים, או רופא עור. יש להתייעץ עם הרופא המלווה באופן קבוע על מנת שיוכל להתרשם מהתפתחות הכיב.

המנגיומה מכויבת בגוף

1. יש למרוח וזלין על ההמנגיומה.
2. יש לכסות בתחבושת שאינה נדבקת להמנגיומה.
3. יש להסיר את החבישה אחת ליום בלבד. על מנת למנוע את הידבקות החבישה להמנגיומה, יש להסירה באמצעות מי האמבט. במידה והשטיפה במים אינה אפשרית, יש להשתמש בתמיסה פיזיולוגית (סליין) לצורך הסרת החבישה בעדינות.

במידה וההמנגיומה של ילדך מכויבת וממוקמת במקום אחר שאינו הישבן. יש לפעול בהתאם לעצות המפורטות וחובה להישמע להמלצות של רופא הילדים, רופא המשפחה או רופא העור.

לעתים עשויות להצטבר בפינה הפנימית של העיניים (ליד האף) הפרשות לבנבנות.
במקרה כזה, יש לשפוך מספר טיפות תמיסת סליין לתוך העין ולאחר מכן, לנגב את המשקעים בעזרת פיסת גזה, תוך תנועה מהצד החיצוני של העין לכיוון הצד הפנימי.

במידה וההמנגיומה נמצאת באזור העין, או העפעף, יש להקפיד כי הליך הניקוי מתבצע בעדינות וזאת על מנת להימנע מפציעת האזור.
יש לגזור היטב את ציפורני התינוק כדי למנוע ממנו אפשרות של שריטה עצמית בעת שפשוף העיניים. האמור חל גם על המנגיומות הממוקמות על הפנים וסביב הפה.

כאשר ההמנגיומה ממוקמת על השפה התחתונה, הסיכון להיווצרות כיב גדול יותר.
על כן, יש לנקוט באמצעי זהירות נוספים בעת מתן הבקבוק.

במידה וההמנגיומה ממוקמת באחד מצידי השפה, ובמידה ואינה מלווה בכיבים, יש להניח את פטמת הבקבוק בצד השני. במידה וההמנגיומה בפה מכויבת, יש למרוח על הנגע שכבת וזלין לפני האכלת התינוק וזאת על מנת להגן על הכיב.

במקרה של המנגיומה בילודים, יש לבחור בבגדים שאינם צמודים לגוף על מנת למנוע חיכוך או לחץ. לפיכך, יש להעדיף בגדים רחבים למדי העשויים מכותנה רכה.
כמו כן, חשוב שלא להלביש את הילד בשכבות רבות מדי ואין להפעיל כוח בעת הלבשת התינוק על מנת להפחית לחץ.
כאשר ההמנגיומה ממוקמת על גפה, במיוחד על פני הזרוע או הכתף, יש לבחור בבגדי גוף עם כתפיות או ללא שרוולים.

חשוב להקפיד על מעקב צמוד בשלב ההתפשטות של ההמנגיומה. ההתפשטות המהירה ביותר של ההמנגיומה מתרחשת לפני גיל 8 שבועות.
אל תהססו ליידע את הרופא המטפל אודות כל שינוי בגודל או במראה של ההמנגיומה. ככל שהטיפול יינתן מוקדם יותר, כך היעלמות ההמנגיומה תהיה מהירה יותר והיא תותיר אחריה מינימום נזקים.

מומלץ לצלם את ההמנגיומה של ילדכם בתדירות קבועה על מנת לאפשר לרופא לקיים מעקב אחר התפתחותה ביתר קלות.

בבית הספר, בפעוטון או במעון:

עבור ילדים צעירים יותר (מתחת לגיל שנה) עם המנגיומה בילודים ההולכים לפעוטון או למעון, מומלץ לדבר עם הצוות המטפל וההורים האחרים ולהסביר להם שהמנגיומה בילודים אינה מדבקת ושאין סכנת הדבקות לילדים אחרים.

ככל שהילדים מתבגרים יותר והופכים מודעים להבדלים ולמבטי הסובבים, ההשתלבות בקהילה או בית ספר יכולה להוות מקור למתח או אי נוחות לילדים עם המנגיומות בילודים.
התגובה של ילדים אחרים, הורים או מורים עשויה להביך או לפגוע ברגשות ילד עם המנגיומה.

על מנת למנוע את תחושת אי הנוחות בקרב ילדים קטנים עם המנגיומה , תחילה מומלץ:

• לנהל שיחה (בנימה מרגיעה ובמילים פשוטות) אודות ההמנגיומה שלהם, ולציין בנוסף את רב הגוניות של החברה והסובלנות כדי להכין אותם לתגובות של אחרים ולאפשר להם להסביר לסובבים מה היא ההמנגיומה.
• להסביר לילדים שאין להם סיבה להתבייש בהמנגיומה שלהם.
• לנהל שיחה בנושא עם צוות בית הספר ולבקש ממנו לשמור על אדיבות וערנות במקרה של לעג מילדים אחרים.

במקרים מסוימים, אם הילד מראה סימנים של מתח או עצב, ייתכן שיש לשקול גם תמיכה רגשית מקצועית.

בסביבה הקרובה (מכרים, משפחה):

בשל הופעתן המוקדמת והתפתחותן המהירה, להמנגיומות בילודים עשויה להיות השפעה פסיכולוגית על ההורים או על האחים.
לעתים קשה לשאת את מבטי הסביבה, ללא קשר לסוג ההמנגיומה בילודים. במקרים מסוימים, מצב זה אף יכול לגרום לחרדה ולהשפיע על חיי המשפחה.

במקרה זה, חשוב לדבר על הנושא עם רופא, ובמקביל, לעבור הכנה על מנת שתוכלו להציג לילד את ההמנגיומה כדבר חיובי, למשל באמצעות שימוש באנקדוטה, כדוגמת "הוא קצת מצחיק, יש לו המנגיומה בקצה האף, הוא נראה כמו "ליצן קטן".
כמו כן, יש צורך פעילות הסברה גם כלפי האחים והאחיות וזאת לצרכי הרגעה ומתן סיוע בהבנת המצב.